פסק-דין בתיק ב"ל 50378-10-12

1.         לפנינו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 5.8.12 לפיה נקבע כי מצבו של המערער לא הוחמר.

            רקע עובדתי

2.         המערער יליד 1953 נפגע בשנת 1991 בתאונת עבודה בעת עבודתו כחקלאי. למערער נקבעה דרגת נכות בשיעור 13.3% בגין פגיעה בגב תחתון ובמפרק ימין.

            בשנת 2010 הגיש המערער בקשה להחמרת מצב, עקב התדרדרות במצבו הרפואי, והחרפה בכאבי הגב הגורמים לו הגבלות בהליכה.

3.         ב- 15.5.11 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון דרגת נכות למערער בשיעור 19%. במהלך הערעור, הגיש המערער חוות דעת של מומחה - ד"ר גד ולן אשר קבע כי למערער יש הגבלה בינונית בטווחי התנועה בשיעור של 20% לפי סעיף ליקוי 37 (7) (ב) וכן שיתוק חלקי בצורה קלה של העצב הסכיאטי משמאל ובגינו זכאי המערער לדרגת נכות בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 32 (1)(א)(1). כמו כן, המליץ המומחה להפעיל את תקנה 15 במלואה מאחר והמערער איבד לצמיתות את כושר עבודתו כחקלאי.

4.         הועדה דחתה את הערר. המערער הגיש ערעור על החלטת הועדה ובפסק הדין ניתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה יוחזר עניינו של המערער לוועדה על מנת שתתייחס להמלצת ד"ר וולן לקבוע למערער דרגת נכות לפי סעיף 32 (1) (א) (1). בשאר העניינים נדחה הערעור (בל' 16939-11-11 מיום 24.4.12, בר"ע על פסק הדין הדוחה את שאר העניינים נדחתה ביום 20.6.12  בר"ע 58385-05-12).

5.         הועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 5.8.12 וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער:

"הועדה עיינה בפס"ד מ- 4.12 המבקש מהוועדה להתייחס למכתבו - חוו"ד של ד"ר וולן - 1.7.11 - הוועדה עיינה בפרוטוקול קודם מ- 10.7.11 בו פורטה הבדיקה הגופנית (לא נמצא חסר נוירולוגי).

הוועדה מציינת כי גם בוועדה מדרג I   וגם בבדיקתו של פרופ' גיפשטיין לא נמצא חסר נוירולוגי. לפיכך, מאחר וממצאי הוועדה אינם תואמים את ממצאי בדיקתו של ד"ר וולן, הוועדה אינה מקבלת את המלצתו לקביעת נכות נוירולוגי 10%. הוועדה חוזרת על קביעתה כי אין החמרה במצבו."

            טענות המערער

6.         המערער טוען כי הועדה לא בדקה אותו והסתמכה על בדיקת ועדה קודמת.  עוד טוען המערער כי הועדה הסתמכה על בדיקה של פרופ' גיבשטיין שם נרשם, כי יש ירידה בתחושה מצד שמאל ובניגוד לכך נרשם כי אין חסר נוירולוגי. הועדה התעלמה ממצאי בדיקת EMG  מיום 3.5.11 אשר עמדו בפניה ובה ניתן לראות את הפגיעה הנוירולוגית. עוד טוען המערער כי הועדה הסתמכה על ממצאי ועדה שהערעור עליה התקבל. הועדה התעלמה מבדיקת ה- C.T מיום 22.12.10 שנזכרה בחוות דעתו של ד"ר וולן ובה צוין לחץ על השק ופגיעה נוירולוגית כתוצאה מכך.

            משכך טוען המערער כי הוועדה לא קיימה את פסק הדין ויש להחזיר הדיון לוועדה בהרכב אחר.

טענות המשיב

7.         המשיב טוען כי הועדה פעלה בהתאם לאמור בפסק הדין. לא היתה חובה לבצע בדיקה קלינית, כמו גם לא היתה חובה להתייחס לבדיקת ה- E.M.G. משלא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה יש לדחות את הערעור.

            הכרעה

8.         משהוחזר עניינו של המערער על-ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (ראו: דב"ע(ארצי) נ"א0-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ד 160).

9.         במקרה שלפנינו נדרשה הועדה להתייחס לאמור בחוות דעתו של ד"ר וולן בכל הקשור לסעיף הליקוי 32 (1) (א) (1) המדבר על שיתוק חלקי בדרגה קלה בעצב הסכיאטי המעניק דרגת נכות בשיעור 10%. הוועדה לא נדרשה להתייחס לבדיקות E.M.G או C.T ועל כן אין מקום לקבל את טענות המערער בנקודה זו. העדר התייחסות לבדיקות אלו לא מהווה פגם בהחלטת הוועדה, מאחר והיא דנה בעניין המערער מכוח פסק דין והוא הנותן בכל הקשור לסמכויותיה.

            הוועדה לא היתה מחויבת גם לבדוק את המערער, מקום בו עשתה זאת בעבר בדיון הקודם ב- 10.7.11. לא מדובר בבדיקה של הוועדה מדרג ראשון אלא בבדיקת הוועדה לעררים ועל כן, גם אין לקבל את טענת המערער לפיה אומצו מסקנות הועדה מדרג ראשון לכל היותר הועדה חיזקה את ממצאיה בממצאי הועדה מדרג ראשון.

בחוות הדעת של ד"ר וולן צויין כי המערער הולך בצליעה על רגל שמאל כוח גס ירוד במיישרי קרסול שמאל, וכן צויינו ממצאי בדיקת C.T מיום 22.12.10 לפיה בגובה L2-1 בלט דיסק אחורי פורמינלי שמאלי. על בסיס כך קבע ד"ר וולן כי למערער שיתוק חלקי בצורה קלה של העצב הסכיאטי מצד שמאל.